השפעה בלתי הוגנת בעת עריכת צוואה מהווה את אחת העילות שבגינן ניתן לבטל צוואה ולהגיש התנגדות למתן צו לקיומה, וזאת בהתאם לסעיף 30(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
סעיף זה נועד למנוע מתן תוקף לצוואה שנכתבה על ידי המצווה תחת השפעה ולחץ בלתי הוגנים עליו, ועל מנת לגרום לו לכתוב צוואה שמשקפת את הרצון והאינטרס האישי הצר של המשפיע במקום את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.
מדובר למשל במקרים בהם המצווה גר בביתו של אחד מילדיו, ואותו ילד ניצל את תלותו הפיזית והנפשית של המצווה בו והפעיל עליו לחץ על מנת שהמצווה יוריש לו את כל עזבונו או נכסים משמעותיים של עזבונו, כגון דירת המגורים שלו, תוך נישולם של יתר אחיו.
בפסיקה גם נדונו מקרים שונים שבהם הועלתה טענה של השפעה בלתי הוגנת כלפי מטפלים צמודים שטיפלו בקשישים לפני מותו, וגרמו להם לכאורה להוריש להם את כל רכושם, תוך נישול קרובי משפחה שזכאים לכך לפי הדין.
מהי למעשה השפעה בלתי הוגנת?
בית המשפט העליון קבע בפסק דינו בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש לממשלה, ארבעה מבחנים שונים שלפיהם ניתן לבדוק האם התקיימה השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנה על המצווה:
(א) תלות ועצמאות:
מידת העצמאות של המצווה מהבחינה הפיזית והנפשית, ועד כמה הוא היה תלוי מבחינות אלו בנהנה.
(ב) תלות וסיוע:
האם הקשר שהתקיים בין המצווה לבין הנהנה התבסס על מתן סיוע שהמצווה נזקק לו מצד הנהנה.
(ג) תלות וקשרי המצווה:
היקף ומידת הקשרים שהמצווה קיים עם גורמים אחרים חוץ מהנהנה.
(ד) אופן עריכת הצוואה:
נסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבות הנהנה בעריכתה.
בנושא זה חשוב להבין כי יש להבדיל בין "השפעה" כשלעצמה לבין "השפעה בלתי הוגנת". ככלות הכל, כולנו נתונים להשפעה כזו או אחרת מצד קרובי משפחתנו ואנשים יקרים לנו, ומדובר למעשה במצב טבעי ואנושי, שאין בו בהכרח רע.
בפסיקה גם נקבע כי אין כל רע במקרים שבהם אדם מטפל בבן משפחתו במסירות רבה, מבקר אותו לעתים תכופות, ומסייע לו באופן צמוד בענייניו האישיים הרפואיים, ובעקבות זאת המטופל מבקש לגמול לו על חסדיו במסגרת צוואתו.
לפיכך, עצם קיומה של השפעה כשלעצמה על המצווה איננה פוסלת את הצוואה, אלא נדרש שהצוואה תהיה בלתי הוגנת לפי ערכי המוסר המקובלים. מדובר בהשפעה שפוגעת ברצונו החופשי של המצווה, ואשר מביאה לעריכת צוואה שלולא אותה השפעה, היא לא הייתה נערכת כלל, או שהיא הייתה נערכת, אך בתנאים ונסיבות אחרות.
לייעוץ משפטי התקשרו 050-5273012 או השאירו פנייה:
מהי הנפקות של טענת השפעה בלתי הוגנת
סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע שהוראת צוואה שנעשתה בשל השפעה בלתי הוגנת (או עקב אונס, איום, תחבולה, או תרמית) הינה הוראה בטלה.
לפיכך, ככל שקיים חשש מוכח להשפעה בלתי הוגנת לגבי צוואה כלשהי, ניתן להגיש התנגדות למתן צו לקיום הצוואה ובמסגרתה לבקש לבטל את הצוואה.
אם בית המשפט יקבל את ההתנגדות, הוא יורה על פסילת הצוואה וביטולה. במקרה כזה, הוא יכול גם להורות על מתן תוקף לצוואה כשרה אחרת, או על חלוקת עזבון המצווה בהתאם לכללי הירושה לפי הדין בהעדר צוואה כזו.
אם בית המשפט ידחה את ההתנגדות, הוא יאשר את תוקף הצוואה ויתן צו לקיומה.
בהקשר זה יש לשים לב לעוד שני סעיפים של חוק הירושה: סעיף 31 וסעיף 31.
סעיף 35 לחוק הירושה קובע שהוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, שמזכה את מי שערך אותה, או היה עד לעשייתה, או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, הינה הוראה בטלה. כלומר, סעיף זה קובע למעשה חזקה חלוטה לפיה מי שהיה מעורב בהכנת צוואה שזיכתה אותו, השפיע שלא כדין על המצווה, ועל כן יש לבטל את הוראת הצוואה שמזכה אותו.
ואילו סעיף 31 לחוק הירושה קובע כי אם חלפה שנה מהיום שההשפעה הבלתי הוגנת חדלה מלפעול על המצווה, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.
כלומר, סעיף זה קובע שאם חלפה שנה מהמועד שבו ההשפעה הבלתי הוגנת הפסיקה להשפיע בפועל על המצווה, ובמהלך אותה שנה הוא היא יכול לבטל את הצוואה, ובכך גם לבטל את תוצאות ההשפעה, ולמרות זאת הוא בחר שלא לבטל את הצוואה את להותירה על כנה, אזי אותה השפעה כבר לא תוכל להביא לביטול הצוואה, מאחר שאי ביטולה על ידי המצווה מהווה חיזוק לכך שהצוואה בכל זאת משקפת את רצונו האמיתי והחופשי.
מהו נטל ההוכחה לגבי טענת השפעה בלתי הוגנת?
כאמור, כאשר מוגשת בקשה למתן צוואה שיש לגביה חשש מוכח שהיא נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת, ניתן להגיש התנגדות למתן הצו ובמסגרתה לבקש לבטל את הצוואה.
לפי הפסיקה, נטל ההוכחה לגבי טענת השפעה בלתי הוגנת מוטל על המתנגד שטוען אותה, ועליו להוכיחה באמצעות ראיות כבדות משקל.
חשוב להבהיר שלא כל מקרה שבו המצווה ציווה את כל רכושו רק לאחד מיורשיו על פי דין או למי שאינו כלל יורשו לפי הדין מעיד בהכרח על קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנה על המצווה, מאחר שחוק הירושה הישראלי מעניק למצווה את החופש המוחלט להחליט למי להוריש את עזבונו וזאת לפי שיקול דעתו הבלעדי.
יוזכר שוב שבפסיקה נקבע שהשפעה בלתי הוגנת הינה השפעה שיש בה מרכיב של חוסר הגינות שמצדיק את ביטול הצוואה מבחינה מוסרית, ולפיכך אין זה מספיק רק להוכיח את קיומה של ההשפעה ברמה העובדתית, אלא יש גם להוכיח שיש בה מרכיב בלתי הוגן ושהצוואה הינה פועל יוצא של אותו מרכיב.
כתוצאה מכך, גם אין די בהעלאת סברות וחשדות בעלמא תוך הסתמכות על עצם נישול היורשים לפי הדין לטובת זוכים אחרים כדי להביא לבטלותה של הצוואה, אלא יש להביא ראיות כבדות משקל שמוכיחות שהנישול אכן נעשה בשל השפעה בלתי הוגנת על המצווה ולא בשל רצונו האמיתי והחופשי.
התייעצות עם עורך דין
ברוכים הבאים למשרדי, שמי ישראל אליאב, עורך דין ירושה וצוואות, ובעל משרד בוטיק בראשון לציון.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ליצור עמי קשר טלפוני, להשאיר לי פניה באתר או לכתוב לי בוואטסאפ. אשמח לבחון כיצד אוכל לסייע לכם משפטית.