תפקידו של עורך הדין בהתחדשות עירונית

ככלל, נדרשת הסכמה של כל הדיירים כדי לחתום על הסכם ההתקשרות עם היזם/קבלן ולבצע את הפרוייקט. 

ככל שיש דייר שמסרב ללא עילה סבירה ומוצדקת לחתום על הסכם ההתקשרות עם היזם/קבלן, או שהוא מתנה את חתימתו על ההסכם בתנאים בלתי סבירים,  ובכך מטרפד את ביצוע הפרוייקט בפועל, אזי מתפקידו של עוה"ד מטעם הדיירים לסייע לדיירים להגיש תביעה כנגד הדייר הסרבן, בהתאם לתנאים שלהלן: 

• תמ"א 38.1 – חיזוק והרחבה של בניין משותף:  נדרשת הסכמה של 60% (2/3) מבעלי הדירות כדי להגיש תביעה כנגד הדייר הסרבן בפני המפקח על הבתים המשותפים, על מנת שהוא יורה על ביצוע הפרוייקט גם ללא הסכמת הדייר הסרבן (סעיף 5 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008).   
• תמ"א 38.2 – הריסה ובנייה מחדש של בניין משותף:  נדרשת הסכמה של 80% (4/5) מבעלי הדירות כדי להגיש תביעה כנגד הדייר הסרבן בפני המפקח על הבתים המשותפים, על מנת שהוא יורה על ביצוע הפרוייקט גם ללא הסכמת הדייר הסרבן (סעיף 5א לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008).   
• פינוי-בינוי – הריסה ובנייה מחדש של מתחם מגורים: נדרשת הסכמה של רוב מיוחס, קרי, 66% (2/3) מבין בעלי הדירות כדי להגיש תביעה כנגד הדייר הסרבן בפני בית המשפט המחוזי, על מנת שהוא יורה על ביצוע הפרוייקט גם ללא הסכמת הדייר הסרבן, באופן לפיו בית המשפט ימנה עו"ד או רו"ח שיתקשר במסגרת הפרוייקט בשם הדייר הסרבן, או על מנת שבית המשפט יורה לדייר הסרבן לשלם ליתר הדיירים פיצויים בגין הנזק שנגרם להם בשל אי ביצוע הפרוייקט עקב סרבנותו (סעיף 2 לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006, לפי תיקון 7 מנובמבר 2021).
  
  סעיף 2(ב) לחוק קובע כי סירוב של דייר שמנומק, בין השאר, בעילות הבאות, לא ייחשב כסירוב בלתי סביר: עסקת הפינוי-בינוי אינה כדאית כלכלית, לא הוצעו לדייר מגורים חילופיים לתקופת הקמת הבניין החדש, לא הוצעו לדייר בטוחות הולמות לביצוע העסקה, לדייר יש נסיבות אישיות מיוחדות שבגינן ביצוע העסקה הינו בלתי סביר; לבעל הדירה יש מוגבלות והדירה החילופית אינה מתאימה למוגבלותו; בעל הדירה הינו קשיש ולא הוצעו לו חלופות מתאימות כמפורט בחוק.