במסגרת חוק החוזים הקיים בישראל מפורטים המקרים בהם קיימת זכאותו של צד בחוזה לדרוש פיצויים כנגד הצד שמפר אותו. פיצויים שיש בהם להעיד, מבחינת המחוקק, על החשיבות והציפייה כי על הצדדים לקיים את אשר הבטיחו.
חוק החוזים מצביע על מספר סוגים של פיצויים בעת סיטואציה הנוגעת להפרת חוזה. אחת מסוגי הפיצויים המוכרים הם פיצויי קיום.
מהות הפיצויים
פיצויי קיום, המוכרים גם כפיצויי חיוביים, הם פיצויים הניתנים לצד הנפגע במסגרת הפרה של חוזה לאחר שזה נחתם בין הצדדים.
מטרת פיצויי קיום היא להעניק לצד הנפגע את התמורה שהיה אמור לקבל אם היה הצד שמנגד מקיים את שהתחייב לו.
הרציונל מאחורי הפיצויים
פיצויי קיום מהווים סוג של פיצוי במסגרת חוק החוזים ומכאן עומד מאחוריהם רציונל אותו המחוקק בישראל רצה להביע. בקיומם של פיצויי קיום יש להעיד את החשיבות שרואה המחוקק בישראל בקיומם ויישומם של חוזים הנחתמים בתחומי החיים השונים בין אנשים פרטיים וגופים.
לצד העובדה כי במסגרת חוק החוזים קיים פיצוי המתייחס לנזקים שנגרמו לצד המופר במסגרת פיצויי הסתמכות, מהווים פיצויי הקיום נדבך נוסף חשוב המבהיר בצורה עמוקה עוד יותר את הציפייה של המחוקק מהצדדים בחוזה לקיימו על בסיס מה שהתחייבו לו ומכאן, אם כך, הביטוי של פיצויי הקיום – פיצויים המעניקים תרומה לנפגע על הפסדים עתידיים שמהם היה אמור להרוויח הצד המופר.
המסר המועבר בפיצויי הקיום במסגרת החוק, בא להבהיר כי אדם המתכנן להפר חוזה או שיש ובוחר בהתנהלות שאין בה להקפיד על שהתחייב עליו בחוזה, תביא אותו למצב שיידרש ממנו לא רק בתשלום פיצויים על הנזק הנקודתי שגרם לצד המופר, אלא בתשלום פיצויים שבהם גם התייחסות לתמורה העתידית שממנה היה אמור המופר ליהנות.
נדבך נוסף של פיצויים אלו מאפשר למחוקק בעצם לראות בחוזים כדבר שאינו נעשה כלאחר יד מבלי שאין כנגדו דין הולם, כשעל כל אדם או גוף המתחייב בכתב לעשייה או מתן שירות מסוים יבין וידע כי הפרת החוזה מצידו אינה כדאית ובגינה פיצויים אשר יעפילו על הכדאיות הכלכלית בהפרת החוזה.
מתי בית המשפט יימנע מקביעת פיצויים?
ישנם מקרים בהם בית המשפט לא יקבע על הצד המפר במתן פיצויי קיום לצד המופר. מתן פיצויי קיום לא יחול במקרים ובהם החליט בית המשפט על ביצוע אכיפה של חוזה. החלטה על ביצוע אכיפת החוזה מוביל בעצם למצב בו החוזה ממשיך להתקיים ועל כן אין על מקום לפסוק על פיצויי קיום.
גם במקרים בהם פסק בית המשפט סעד של השבה הדדית בגין ביטול חוזה יהיו כאלו בהם לא יוחלט על פיצויי קיום. בתוך כך חשוב לציין כי במסגרת אותה השבה של שני הצדדים – זה הטוען כמי שהפרו החוזה מולו וזה הנטען שהפר, אם יגיע בית המשפט למסקנה כי קיים הפרש לזכות הצד המופר, כן יחייב בית המשפט את הצד המפר בפיצויי קיום משלימים בלבד, כשניתן לקחת כדוגמה צד מפר שרכש רכב בסכום מסוים מבלי לעמוד בסידור התשלומים ובעת דרישת ההשבה שווי השוק של הרכב שרכש ירד.
גודל פיצויי קיום הולמים באמצעות עורך הדין
על מנת להוביל את בית המשפט להבין כי הפרת החוזה הביאה להפסדים כספיים פוטנציאליים גדולים, ישנו הצורך ליהנות משירותיו של עורך דין לו גם ידע מקצועי רחב בתחומי הכלכלה השונים. באמצעות ידע זה יוכל עורך הדין להבהיר לבית המשפט כי פיצויי הקיום צריכים להיות פיצויים בסכומים גבוהים שיש בהם לבטא את אותם הפסדים פוטנציאליים.
בחירה בעורך דין לו ניסיון רחב בהצגת העילות למתן פיצויי קיום גבוהים, יכולה להיות קריטית ומשמעותית עבור חברות ואנשים פרטיים אשר ניזוקו קשות מאי קיום החוזה עליו חתמו ובכך אותו הליך המקודם על ידי עורך דין יאפשר להם להמשיך ולהתקיים מבחינה כלכלית בעתיד.
להתייעצותמשפטי ראשוני עם משרד עורכי דין ישראל אליאב, השאירו לנו פנייה או צרו עמנו קשר טלפוני