הסכם מייסדים

באיזה אופן כדאי ומתאים למייסדי העסק להתאגד?

האם כשותפות?

אולי כחברה?

או שמא באופן אחר.

התשובה תלויה בשיקולים רבים ויש לה היבטים חשבונאיים, משפטיים ואחרים.

שאלה ראשונית נוספת היא שם העסק. בדרך כלל מספר ההצעות לשם העסק, הינו לפחות כמספר המייסדים..

עניין נוסף הקשור לעצם הקמת העסק, הוא אופי הבעלות והשליטה בו של כל אחד מהמייסדים. לדוגמא:-  אם מדובר בחברה, האם די בסוג מניות אחד? האם נחוצות מניות הנהלה? כמה מניות יחזיק כל מייסד? ועוד.

באשר לשלב ההתנהלות והפעילות של העסק יש להסדיר, למשל, מה יהא תפקידו ואחריותו של כל מייסד במסגרת העסק?  האם יהיה מנהל כללי? אם כן – מי מן המייסדים ישמש בתפקיד? גם אם העסק מורכב משניים או שלושה מייסדים בלבד, אם לא יוגדרו תפקידים ותחומי אחריות, תשרור בו אנדרלמוסיה מוחלטת.

נושא נוסף: – התייחסות לאפשרות של העסקת בן משפחה של מי מן הבעלים בעסק. ישנם שיקולים לכאן ולכאן, החל מהעדר מגבלות כלשהן ועד איסור מוחלט להעסקת בן משפחה ובין שני הקצוות – נוסחאות ביניים שונות.

ישנם נושאים שהם בעלי משמעות מיוחדת לעסק, או שאינם במהלך העסקים הרגיל שלו. למשל:- כניסה לתחום פעילות חדש, קבלת אשראי יוצא דופן, שעבוד רכוש של העסק, הוספת שותף, מכירת נכס משמעותי, ועוד. מקובל לקבוע כי החלטות בעניינים כאלו תתקבלנה פה אחד או ברוב מיוחס.

נושאים הקשורים לסיום "חייו" של העסק או לשינוי מבנהו הם, למשל, כיצד מתחלקים בעלי העסק ברכוש שנותר (אם נותר); האם, באלו תנאים ולפי איזה מנגנון רשאי שותף פורש להעביר את חלקו/מניותיו לאחר; האם וכיצד ניתנת עדיפות לשותפים הנותרים לרכוש את חלקו? ועוד.

אין לטעות ולסבור כי תקנון החברה יכול לבוא במקום הסכם המייסדים. ברוב רובם של המקרים, חלק מן התנאים הכלולים בהסכם מייסדים, לא יכללו בתקנון התאגדות שהוא מסמך פתוח לציבור (ולא רק מסיבה זו).

לעורך דין ישראל אליאב, ניסיון של למעלה מ-25 שנים בגיבוש ועריכת הסכמי מייסדים.