פתח דבר
לא רבים כנראה מודעים לכך, אולם חשוב להבין שכאשר עורכים צוואה היא איננה נכנסת לתוקף באופן אוטומטי עם חתימתה ו/או לאחר פטירת המצווה, אלא רק לאחר שניתן לה צו קיום צוואה כדין.
הליך מתן צו קיום הצוואה נועד להבטיח שאכן המדובר בצוואה אמיתית וכשרה, אשר משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה.
לפיכך, צו קיום הצוואה הוא שמעניק תוקף משפטי מחייב לצוואה. ללא קבלת צו זה לא ניתן לממש את הצוואה בפועל.
במסגרת הליך זה, ניתן להגיש התנגדות לצוואה וכן תגובה להתנגדות לצוואה, וזאת כפי שיוסבר להלן.
מהי התנגדות לצוואה?
לשם קבלת צו קיום צוואה, יש לנהל הליך שלם בפני הרשם לענייני ירושה או בית הדין הרבני שבמחוז מגוריו של המנוח.
הליך זה מתחיל בהגשת בקשה לקבלת צו קיום צוואה בפני הרשם לענייני ירושה או בפני בית הדין הרבני.
הרשם או בית הדין מפרסמים הודעה על כך בעיתונות וברשומות, אשר מזמינה את כל מי שמעוניין בכך להגיש התנגדות לבקשה תוך לפחות 14 יום מפרסום ההודעה, וכל עוד הצו טרם ניתן.
התנגדות לצוואה הינה למעשה התנגדות לבקשה למתן צו קיום לצוואה, אשר מבוססת על העילות השונות לפסלות צוואה שמפורטות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
אם הבקשה למתן הצו וההתנגדות לה הוגשו בפני הרשם לענייני ירושה, הרשם יעביר אותן לבית המשפט לענייני משפחה, לצורך פתיחת תיק עזבונות בעניינן.
אם הבקשה למתן הצו וההתנגדות לה הוגשו בפני בית הדין הרבני, בית הדין הרבני ידון בעצמו בתיק העזבונות שייפתח לגביהן.
מבחינה פרוצדוראלית, מגיש הבקשה למתן צו קיום הצוואה יירשם כתובע בתיק, ואילו מגיש ההתנגדות לבקשה יירשם כנתבע בתיק (כלומר, כאילו שהבקשה למתן צו קיום צוואה הינה מעין כתב תביעה, ואילו ההתנגדות הינה מעין כתב הגנה).
מהי תגובה להתנגדות לצוואה?
תגובה להתנגדות לצוואה הינה תגובת מגיש הבקשה למתן צו קיום צוואה להתנגדות כלפי בקשתו.
בעניין זה חשוב להבהיר שעקרונית, מגיש הבקשה איננו חייב להגיש תגובה להתנגדות, למעט במקרה שבו בית המשפט הורה לו על כך, ובמקרה כזה יהיה עליו להגיש את התגובה להתנגדות בתוך פרק הזמן שבית המשפט הקציב לו לצורך זה.
התשובה לשאלה האם יש טעם להגיש תגובה להתנגדות במקום שבית המשפט לא הורה על כך תלויה בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו, ובעניין זה מומלץ להתייעץ עם עו"ד שמתמחה ומנוסה בתחום זה.
במידה שהוחלט להגיש תגובה להתנגדות, יש להתייחס במסגרתה לטענות ההתנגדות באופן שיסתור ויפריך אותן.
טענות ההתנגדות צריכות כאמור להתבסס על עילות חוקיות לפסילת הצוואה לפי חוק הירושה, שנהוג לחלקן לשני סוגים: עילות טכניות ועילות מהותיות.
עילות ההתנגדות הטכניות עוסקות בפגמים שנפלו לגבי קיום התנאים הטכניים שחוק הירושה קובע לגבי אופן עריכת כל אחד מארבעת סוגי הצוואות שניתן לערוך: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה/"שכיב מרע".
לדוגמא, אחד התנאים הטכניים לגבי צוואה בעדים קובע שעליה להיחתם ע"י המצווה בפני שני עדים בוגרים וכשירים. לפיכך, אם הצוואה לדוגמא נחתמה רק בפני עד אחד בלבד, אזי המדובר בצוואה פגומה, ולא ניתן לתת לה תוקף.
עילות ההתנגדות המהותיות עוסקות בפגמים שנפלו לגבי קיום התנאים המהותיים שחוק הירושה קובע לגבי עריכת כל צוואה כשרה כדין. מדובר, לדוגמא, בפגמים שנפלו בעצם כשירותו של המצווה לערוך את הצוואה: האם הוא בכלל הבין את משמעות הצוואה ותוכנה, או שמא הוא היה חלילה דמנטי ולא צלול בדעתו; האם חתם על הצוואה מרצונו החופשי והמלא או שמא הוא היה נתון להשפעה חיצונית בלתי הוגנת עליו; האם המדובר בצוואה שאחד היורשים לפיה היה מעורב בעריכתה; האם המדובר בצוואה שביצוע בלתי מוסרי; וכיוצא באלו עילות שמקנות לבית המשפט את הסמכות לפסול את הצוואה.
אלו אם כן העילות האפשריות שניתן לכלול בהתנגדות לבקשה לצו קיום צוואה. ובמידה שמגיש הבקשה מעוניין לתקוף אותן במסגרת תגובתו להתנגדות, עליו להתייחס אליהן במישרין בתגובתו, ולהביא אסמכתאות משפטיות וראיות עובדתיות להוכחת טענות תגובתו.
על מי מוטל נטל ההוכחה בהליך התנגדות לצוואה?
הנחת המוצא של המחוקק ובתי המשפט הינה שכל צוואה שהוגשה לגביה בקשה לצו קיום צוואה הינה לכאורה צוואה כשרה.
אמנם, ניתן כמובן להגיש התנגדות לצוואה, אולם נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על המתנגד, ואין המדובר בנטל קל כלל וכלל.
שכן, על המתנגד להגיש ראיות כבדות משקל לגבי עילות הפסילה שנטענות על ידיו לגביה, וזאת לאור כלל הפרשנות המרכזי בחוק ובפסיקה לפיו יש לכבד את רצון המצווה כפי שהוא בוטא בנוסח הצוואה שלו.
בהתאם לכך, על המתנגד להביא ראיות משמעותיות ומוצקות כדי לשכנע את בית המשפט שאכן יש מקום לפסול את הצוואה שאותה תקף.
סדר הדין בהליך התנגדות לצוואה ותגובה להתנגדות
סדרי הדין בהליך ההתנגדות לצוואה שמתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה כפופים להוראות תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 (להלן: "תקנות סדרי הדין במשפחה").
תקנה 1 לתקנות סדרי הדין במשפחה קובעת את ההוראה הכללית לפיה תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 יחולו אף הן על ההליכים בבית משפט לענייני משפחה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות סדרי הדין במשפחה. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק לפי סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995.
תקנה 10 לסדרי הדין במשפחה מחילה את תקנות סדר הדין האזרחי שחלות על כתבי הטענות שמוגשים בבית משפט השלום על כתבי הטענות שמוגשים בבית המשפט לענייני משפחה, בשינויים המחוייבים, אא"כ נקבע אחרת בתקנות סדרי הדין במשפחה.
ואילו תקנה 2(א) לתקנות סדרי הדין במשפחה קובעת את עקרון היסוד לפיו בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי.
ברוח המטרה לסיים את הסכסוך בין היריבים הנצים בדרכי שלום, מחילה תקנה 21(א) לתקנות סדרי הדין במשפחה את חובת קיום ישיבת מהו"ת גם על הליך ההתנגדות לצוואה, לפי תקנות 37 – 39 לתקנות סדר הדין האזרחי, אא"כ בית המשפט לענייני משפחה קבע שאין צורך לקיימה בנסיבות העניין.
ישיבת מהו"ת הינה ישיבת "מידע, היכרות ותיאום" לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך. כלומר, מדובר במעין הליך גישור שמטרתו ליישב את הסכסוך בין הצדדים באופן מהיר ומוסכם ביניהם ושלא במסגרת בית המשפט.
המגשר בהליך זה גם ימונה גם מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה כמשמעותה בתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017, זולת במקרים חריגים שבהם נדרשת מומחיות מיוחדת של המגשר שקיימת רק ברשימת המגשרים שלא בענייני משפחה.
לייעוץ התקשרו 050-5273012 או השאירו פנייה באתר:
הכרעת הליך התנגדות לצוואה
ככל שהליך ההתנגדות לצוואה לא יושב בהסכמה במסגרת ישיבת מהו"ת, אין מנוס מניהול התיק בפני בית המשפט לענייני משפחה.
במקרה כזה על הצדדים לנהל הליך הוכחות, ובמסגרתו להגיש את כל הראיות מטעמם להוכחת טענותיהם, ובין היתר להעיד את עדיהם ולאפשר לצד שכנגד לחקור אותם חקירה נגדית.
לאחר סיום שלב ההוכחות, על הצדדים להגיש סיכומים מטעמם, ולבסוף על בית המשפט לתת פסק דין שבו מחליט בדבר קבלת ההתנגדות או דחייתה.
אם פסק הדין יקבל את ההתנגדות, המשמעות היא שהבקשה לקבלת צו קיום הצוואה נדחתה.
אם פסק הדין ידחה את ההתנגדות, המשמעות היא שהבקשה לקבלת צו קיום הצוואה התקבלה, ובית המשפט יורה על מתן הצו כמבוקש.
לייעוץ עם עו"ד צוואות מטעם משרדנו, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פניה.