על טיפים וזכויות מלצרים

עשרות שנים מעסיקה את בתי הדין לעבודה, ולא רק אותם, שאלת מעמדו של הטיפ (תשר) המשולם ישירות למלצרים על-ידי לקוחות המסעדה. עשרות שנים והשאלה עדיין מרחפת באוויר ולא זכתה להסדר מלא וכולל.

השאלה העיקרית בהקשר לתשר המשולם ישירות למלצר היא האם הוא מהווה חלק משכר העבודה  (או אפילו כולו) המשולם למלצר על-ידי המסעדה בה הוא עובד. מדובר בשאלה מורכבת ולא בכדי לא נמצאה לה עד היום תשובה ממצה.

הקשיים נובעים מסיבות שונות:-

מכך שחובת תשלום המשכורת חלה על המסעדה שהיא המעסיקה של המלצר בעוד שהתשר משולם למלצר על-ידי אחרים;

מכך שהנוהג המושרש – בארץ ובעולם –  בקשר לתשר הוא שמדובר בתשלום ישיר מהסועד למלצר ללא תיווך המסעדה;

מכך שהסדרת הנושא במישור אחד (למשל, בהקשר לשכר המינימום) חושפת את הנושא לבעייתיות במישור אחר (כגון בהקשר לחיוב במס הכנסה);

מכך שתשלום התשר למלצרים מקל מאוד על המסעדות במימון עלויות הפעלת המסעדה ולגבי חלק מן המסעדות הוא הכרחי להישרדותן;

ועוד כהנה וכהנה סיבות.

נכון להיום, לאחר מעבר באבני הדרך העיקריות ובהן פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה ושל בית המשפט העליון בעניין אלכורדי (משנת 1970-72), דו"ח הוועדה לבדיקת תנאי העבודה של מלצרים/יות בבתי קפה ומסעדות שהוקמה על-ידי משרד העבודה והרווחה (משנת 1996), פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ענבל מלכה (משנת 2005), תיקון 24 לחוק הגנת השכר (2008), פסק הדין של בית המשפט העליון בבג"צ אסתר כהן  (2010) ופיסקי הדין של בתי הדין האזוריים לעבודה בעניין שני רפפורט ורז מנגל (2012), בעניין ליאור יובל ואחרים (2013) ובעניין אנה קוגן (2016)  – המצב המשפטי הוא כי כאשר קיימות ראיות מספקות להוכחת סכומי התשר ששולמו למלצר בתקופת עבודתו במסעדה, הרי לעניין רוב האספקטים בהם מדובר, ייחשבו סכומי התשר כשכר עבודה של המלצר, בין אם נרשמו בקופת המסעדה ובין אם לא, בין אם נכללו בתלוש משכורת של המלצר ובין אם לא.

כלומר, גם אם בתלוש המשכורת של המלצר נרשם הסכום אותו שילמה המסעדה עצמה לעובד ולא נרשם הסכום המצטבר שקיבל המלצר כתשר ישירות מסועדים, עדיין, אם קיים תיעוד מספק של סדר גודל סך התשרים שקיבל המלצר בחודש, עשוי סכום התשרים ביחד עם הסכום הנקוב בתלוש המשכורת להיחשב כשכר העבודה החודשי של המלצר.

המשמעויות המעשיות הישירות מכך לגבי זכויות מלצרים ולגבי זכויות המסעדה כאשר השכר הרשום בתלוש המשכורת לא כולל את סכומי התשרים, הינן:-

מחד – לא תשמענה טענות מלצר לכך שמשכורתו נמוכה משכר המינימום והוא זכאי להפרשים בין הסכום הנקוב בתלוש המשכורת לבין שכר מינימום.

מאידך – אם התוספות ו/או ההפרשות הסוציאליות אותן חייב המעסיק לשלם על-פי חוק (כגון פיצויי פיטורין (במקרה של פיטורין), דמי הבראה, קרן פנסיה, פדיון חופשה וכיוב') שולמו על בסיס הסכום הנקוב בתלוש המשכורת בלבד, עשויה המסעדה להיות מחוייבת לשלם למלצר את כל אלה גם על בסיס שכר העבודה הנוסף אותו קיבל העובד בדרך של תשר מלקוחות.                   

  *   אין באמור לעיל משום חוות דעת משפטית ואין בו כדי להוות תחליף ליעוץ משפטי פרטני.

למידע וייעוץ מטעם עורך דין מומחה דיני עבודה, השאירו פניה או צרו קשר טלפוני.