הסגת גבול במקרקעין הינה כניסה לנכס מקרקעין של אדם אחר ללא רשותו או ללא זכות, דבר המהווה פגיעה בזכות הקניין של אותו אדם.
הסגת הגבול יכולה להתבצע על ידי עצם הכניסה לנכס המקרקעין, או על ידי המשך הישארות בנכס לאחר שהשוהה התבקש לעזבו.
יש להבדיל בין הסגת גבול במישור האזרחי, שמעוגנת בסעיף 18 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, לבין הסגת גבול במישור הפלילי, שמעוגנת בסעיף 477 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ועוסקת במקרים שבהם הפולש נכנס למקרקעין במטרה ספציפית להפחיד או להקניט את מי שמחזיק בו, או לעבור כל עבירה אחרת.
כדי להתמודד עם מסיג גבול במישור האזרחי, המחזיק במקרקעין רשאי לעשות דין עצמי לפי סעיף 18 לחוק המקרקעין, ולהשתמש בכח סביר על מנת להרחיקו מהמקרקעין. בנוסף, באפשרותו להגיש כנגד מסיג הגבול תביעת פיצויים לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין במקרה שהסגת הגבול גרמה לנזק כספי, או תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים בעילת עשיית עושר ולא במשפט.
כדי להתמודד עם מסיג גבול במישור הפלילי, המחזיק במקרקעין רשאי להגיש נגדו תלונה במשטרה, בתקווה שהיא תגיד נגשו כתב אישום, בגינו הוא יהיה חשוף לעונש מאסר עד שנתיים. עם זאת, המחזיק במקרקעין איננו רשאי לסלק את מסיג הגבול בדרך של עשיית דין עצמי.
הסגת גבול במקרקעין במישור האזרחי
עשיית דין עצמי לפי סעיף 18 לחוק המקרקעין
סימן ב' לפרק ג' של חוק המקרקעין עוסק בהגנת הבעלות על המקרקעין וההחזקה בו.
סעיף 18 לחוק, שמופיע בסימן זה, קובע כי המחזיק במקרקעין רשאי לעשות דין עצמי, ולהשתמש בכח סביר כדי להרחיק בעצמו את מסיג הגבול מהמקרקעין, וזאת בנוסח הבא:
"18. שימוש בכוח נגד הסגת גבול
- (א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.
- (ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם.
כלומר, סעיף 18(א) לחוק קובע כי המחזיק במקרקעין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע את הסגת הגבול או שלילת שליטתו בהם שלא כדין, וזאת ללא הגבלה בזמן.
לעומת זאת, סעיף 18(ב) לחוק קובע כי המחזיק במקרקעין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציא אדם שתפס שלא כדין את המקרקעין רק בתנאי שהוא עושה זאת תוך 30 יום בלבד ממועד התפיסה.
כלומר, סעיף זה מגביל בזמן את התקופה שבה ניתן להפעיל כח סביר כדי לסלק את הפולש מהמקרקעין. לאחר 30 היום הללו, המחזיק במקרקעין לא יוכל עוד להפעיל כח סביר כדי לסלק את הפולש מהמקרקעין, אלא יהיה עליו לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה כנגדו על מנת לקבל פסק דין לפינויו.
מהו "שימוש בכוח במידה סבירה"?
בפסיקה נקבע כי "שימוש בכוח במידה סבירה" פירושו היתר לגרימת נזק לגוף ולרכוש במידה סבירה, ככל הדרוש לשם קבלת הנכס בחזרה.
כך, למשל, רשאי המחזיק שנושל מהמקרקעין לפרוץ דלת כדי להחזיר לעצמו את ההחזקה במקרקעין, או לסלק בכוח את המנשל תוך גרימת נזק לגופו, לבגדיו ולכליו, ככל שנדרש באופן סביר לשם סילוקו. כמו כן, ראוי שלפני הפעלת הכוח הסביר תינתן לפולש התראה מוקדמת על כך, אלא אם הדבר אינו סביר בנסיבות העניין.
עוד נקבע שהסייג "להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו" מתיר שימוש בכוח במידה הנדרשת בהתחשב בהתנגדותו של המחזיק. ככל שהתנגדות המחזיק רבה יותר, כן מידה רבה יותר של הפעלת כוח כנגדו תהיה מוצדקת, ולהיפך.
מיהו "מחזיק במקרקעין" לגבי הסגת הגבול?
סעיף 15 לחוק המקרקעין מגדיר "מחזיק" לעניין סימן ב' לפרק ג' לחוק, כולל סעיף 18, כמי שמחזיק בשליטה הישירה במקרקעין או כמי שמחזיק מטעמו בשליטה הישירה במקרקעין.
כלומר, מדובר רק במי שמחזיק בפועל ובאופן פיזי וישיר במקרקעין, או במי שמחזיק מטעמו במקרקעין באופן כזה.
האם ניתן לפנות שוכר מנכס מקרקעין באמצעות סעיף 18 לחוק המקרקעין?
בפסיקה נקבע שכאשר מדובר בשוכר שמלכתחילה נכנס לנכס באופן חוקי ולפי הסכם שכירות, ואשר מסרב לפנות את הנכס במועד שנקבע לכך בהסכם, אזי המשכיר לא יוכל לפנותו מהנכס באמצעות שימוש בסעיף 18 לחוק המקרקעין, אלא יהיה עליו לנקוט באמצעים משפטיים אחרים לשם כך.
לייעוץ התקשרו 050-5273012 או השאירו פנייה באתר:
הגשת תביעת פיצויים לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין
בנוסף לסילוק הפולש באופן עצמי כאמור בסעיף 18 לחוק המקרקעין, המחזיק גם רשאי להגיש נגדו תביעת פיצויים לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין, שקובע כך:
"29. הסגת גבול במקרקעין.
הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין;
אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."
מהם ראשי הנזק שבגינם ניתן להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין?
ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד מסיג הגבול לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין רק אם הסגת הגבול גרמה לתובע לנזק ממוני, קרי, נזק כספי. מדובר בהפסד או הוצאה ממשיים שניתנים לשומה בכסף ואפשר לפרטם בכתב התביעה או בצירוף לו.
לעומת זאת, לא ניתן להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף זה בגין נזק לא ממוני, כגון עוגמת נפש שנגרמה לבעל המקרקעין עקב הסגת הגבול.
מהו נטל הראיה בתביעת פיצויים לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין?
לעניין נטל הראיה בתביעה לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין, קובע סעיף 30 לפקודת הנזיקין כך:
"30. חובת הראיה.
בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין."
כלומר על התובע רק להוכיח בתחילה שהוא הבעלים החוקי של המקרקעין, ואז יעבור הנטל לנתבע להוכיח שהוא אינו מסיג גבול, וכי כניסתו למקרקעין הייתה כדין.
האם ניתן להגיש תביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים כנגד מסיג הגבול?
ניתן להגיש כנגד הפולש תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, אך זאת כחלופה לתביעת הפיצויים לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין.
תביעת דמי השימוש הראויים איננה מחייבת גרימת הוכחת נזק לתובע, אלא הוכחת התעשרותו של הנתבע (ע"א 588/87 כהן נ' קיים).
בפסיקה נקבע שלכאורה קיים הבדל עקרוני בין תביעת הנזיקין לקבלת פיצוי בגין הנזק הממוני שנגרם לבעל המקרקעין עקב הסגת הגבול, לבין תביעת תשלום דמי שימוש ראויים בעילת עשיית עושר ולא במשפט, שנועדה להשיב לבעלי המקרקעין את העושר שעשה מסיג הגבול כתוצאה מפלישתו למקרקעין.
עם זאת, כאשר תובעים דמי שימוש ראויים, ההבחנה העקרונית בין שתי התביעות הללו יכולה להיטשטש, מאחר שדמי השימוש הראויים יכולים למעשה לייצג הן את נזקי בעל המקרקעין והן את עשיית העושר של מסיג הגבול. שכן, על ידי פלישתו למקרקעין, מסיג הגבול מונע מבעל המקרקעין, בין היתר, את האפשרות להשכיר את המקרקעין לאדם אחר, ובנוסף "חוסך" לעצמו את תשלום דמי השימוש הראויים (ע"א 891/95 זידאני נ' אבו אחמד).
הסגת גבול במקרקעין במישור הפלילי
הסגת גבול במקרקעין מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 447 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 כאשר היא נעשתה מתוך מטרה או כוונה ספציפית להפחיד, להעליב, או להקניט את מי שמחזיק בנכס המקרקעין, או כדי לעבור עבירה, וזאת בנוסח הבא:
"447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה
(א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:
- נכנס לנכס או על פניו;
- לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים.
יש לשים לב שגם סעיף 447 לחוק העונשין עוסק בעבירה שנעשתה כלפי מחזיק הנכס ולאו דווקא כלפי הבעלים של הנכס. מחזיק נכס יכול להיות למשל, שוכר נכס, בעל מקצוע שהמקום משמש אותו לצורכי עבודתו כגון חדר רופא בבית חולים או חדר אחות במרפאת קופת חולים, ועוד.
מהם יסודות עבירת הסגת הגבול הפלילית
עבירת הסגת הגבול הפלילית לפי סעיף 447 לחוק העונשין מבוססת על שני היסודות הבאים:
(א) היסוד הפיזי:
מעשה של כניסה לנכס או הישארות בנכס שלא כדין לאחר כניסה כדין.
מעשה הסגת גבול פלילית יכול להתבצע על ידי כניסה שלא כדין לנכס, או על ידי כניסה כדין לנכס וההמשך הישארות בו שלא כדין, בשל סירובו של מסיג הגבול לצאת מהנכס למרות שהוא נדרש לצאת ממנו על ידי מחזיק הנכס.
הכניסה לנכס לעניין הסגת הגבול איננה חייבת להיות כניסה מלאה של כל גוף הפולש לנכס, אלא היא יכולה להיות גם רק הכנסת חלק מגופו לנכס, כגון הכנסת ראש או יד לנכס, ואף רק מתן בעיטות בדלת הכניסה, צלצול ממושך בפעמון הכניסה, ועוד.
(ב) היסוד הנפשי:
כוונה להפחיד, להעליב, או להקניט את המחזיק בנכס, או לעבור כל עבירה אחרת.
לעניין הכוונה יש לשים לב שללא כוונה להפחיד, להעליב, או להקניט את המחזיק בנכס, או לעבור כל עבירה אחרת, אין המדובר בעבירת הסגת גבול פלילית.
מצד שני, די בעצם קיומה של הכוונה כדי לבסס עבירה זו, גם אם הכוונה לא מומשה בפועל. לדוגמא, כאשר מסיג הגבול נכנס לנכס במטרה להפחיד את המחזיק בנכס, אולם בדיעבד הסתבר שהמחזיק איננו נמצא בנכס באותה עת, ועל כן הוא לא הופחד על ידי מסיג הגבול.
מהו העונש על עבירת הסגת הגבול הפלילית?
אם הסגת הגבול בוצעה ללא נשיאת נשק, חם או קר, העונש עליה הוא עד 2 שנות מאסר.
אם הסגת הגבול בוצעה תוך נשיאת נשק, חם או קר, העונש עליה כבר יאמיר לעד 4 שנות מאסר.
התייעצות משפטית
ברוכים הבאים למשרדי, שמי ישראל אליאב, עו"ד בעל משרד בוטיק בראשון לציון המעניק מעטפת משפטית מלאה בדיני הנדל"ן.
לצד ליווי עסקאות מקרקעין, משרדי מעניק תמיכה וליווי משפטיים בהיבטים נלווים לתחומי הנדל"ן, זאת לרבות הסגת גבול.
בכל שאלה והתייעצות, הינכם מוזמנים להשאיר פניה באתרי, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור עמי קשר טלפוני.