תחום הליטיגציה עוסק באומנות ההתדיינויות וההופעות בבתי המשפט, דהיינו, ניהול תיקים וייצוג לקוחות בפני בית המשפט. עו"ד שמתמחה בליטיגציה מכונה ליטיגטור, אם כי לכל ליטיגטור יש תחום התמחות משלו.
מהם התחומים המשפטיים שבהם עוסקת הליטיגציה?
אמנות הליטיגציה רלוונטית למעשה לכל תחום משפטי שמצריך הכרעה שיפוטית בסוגיה כלשהי, ולרבות התחום האזרחי, התחום הפלילי, והתחום המנהלי.
בכל אחד מהתחומים הללו מתעוררים סכסוכים ומחלוקות שמובאים להכרעת ערכאה שיפוטית, וזאת בין אם המדובר בבית משפט, בית דין, או כל ערכאה שיפוטית אחרת. לפיכך, ניתן ומומלץ להסתייע בעו"ד ליטיגטור בקי ומנוסה בכל אחד מהתחומים הללו.
התחום האזרחי עוסק בעיקרו ביחסים שבין בני האדם לבין עצמם, והוא כולל תחומים שונים כגון דיני חוזים, דיני מקרקעין, דיני משפחה, דיני עבודה, דיני נזיקין, דיני קניין רוחני, דיני חדלות פרעון והוצאה לפועל, דיני ירושה וצוואות, ועוד. המשפט המסחרי שייך אף הוא לענף האזרחי, והוא עוסק בצרכים מסחריים מגוונים, כגון הסכמים מסחריים, דיני חברות, שוק ההון, ועוד.
התחום הפלילי עוסק בהסדרת חיי החברה באמצעות הגדרת התנהגויות שליליות מסויימות כהתנהגויות בלתי חוקיות שמהוות עבירה פלילית. מי שלכאורה ביצע עבירה פלילית עלול להיות מועמד לדין, ולהיענש במידה שיורשע בביצוע העבירה שיוחסה לו. בניגוד לתחום האזרחי, בתחום הפלילי הליטיגציה מתנהלת בין רשויות המדינה (הפרקליטות הפלילית, התביעה המשטרתית, ועוד) לבין הפרט. עורכי הדין שמייצגים את המדינה מוגדרים כקטגורים, ואילו עורכי הדין שמייצגים את הגורמים הפרטיים מוגדרים כסנגורים.
המשפט המנהלי-ציבורי, עוסק בהסדרת היחסים שבין גורמים פרטיים (יחידים או תאגידים) לבין הרשויות הציבוריות של המדינה, לרבות באמצעות עתירות מנהליות והגשת בג"צ.
עורך דין ליטיגציה: איזה עו"ד רשאי לעסוק בליטיגציה?
בישראל, כל עו"ד מוסמך וחבר בלשכת עורכי הדין רשאי לעסוק בליטיגציה, וזאת בניגוד למדינות אחרות, כגון אנגליה, שבהן יש אבחנה ברורה בין עו"ד שרשאי לשמש כליטיגטור ולייצג ולהופיע בבתי המשפט (באריסטר) לבין עו"ד שעוסק במתן ייעוץ משפטי ועריכת מסמכים משפטיים בלבד (סוליסיטר).
עם זאת, וכמו בכל ענף שמצריך התמחות מקצועית, גם כדי להיות ליטיגטור נדרשים מיומנות, בקיאות, והתמחות ספציפיים. כלומר, עו"ד שמתמחה בליטיגציה אזרחית, למשל, אינו מתאים בהכרח לייצוג בליטיגציה פלילית, ולהיפך.
בנוסף, ולא פחות חשוב, מומלץ שלעו"ד תהיה גם אישיות מתאימה לליטיגציה ויכולת הופעה אישית (שלא כל עו"ד בהכרח ניחן בהן).
ניתן לומר שתחום הליטיגציה הינו למעשה התחום המשפטי שהכי מקושר באופן אסוציאטיבי בתודעה הציבורית עם מקצוע עריכת הדין בכללותו, וזאת הודות לאין ספור סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, מחזות, וספרים שעלילתם מתבססת על דרמות עתירות אמוציות ודמויות שונות שמנהלות ביניהן קרבות משפטיים, לעתים עד חורמה.
לא בכדי הליטיגטורים שמופיעים באותן דרמות משפטיות שהוזכרו לעיל מתאפיינים לרוב כעו"ד כריזמטיים שמנהלים ללא חת קרבות משפטיים מול יריבים קשוחים, וטוענים בלהט מול השופט ו/או חבר המושבעים …
אמנם, אין חובה כמובן שליטיגטור מקצועי ייראה בהכרח בדיוק כמו אותן דמויות מתוסרטות, ממש לא. אולם עם זאת, בהחלט חשוב שהוא ידע לבצע את תפקידו נאמנה על מנת לשכנע את בית המשפט בצדקת הטענות של לקוחותיו, ולהביא לפסק הדין שמקבל אותן.
לשם כך חשוב שאותו עורך דין יהיה בקי היטב הן בעובדות התיק, לפרטי פרטיהם והן בכל דברי החקיקה והפסיקה העדכניים שחלים על התיק. בנוסף, חשוב שהוא ידע להפריד את העיקר מן הטפל, לנסח כראוי את הטענות של הלקוח שהוא מייצג (הן בכתב והן בעל פה), ולהוכיח אותן כדבעי באמצעות אסמכתאות עובדתיות ומשפטיות.
בנוסף, חשוב שלליטיגטור תהיה גם הבנה פסיכולוגית בבני אדם באופן שיאפשר לו לזהות ולאבחן במהרה את האופי והאישיות של הלקוח שאותו מייצג, של הצד שכנגד ועורך הדין שלו, וכמובן של השופט שבפניו הוא מופיע.
הבנה זו חשובה לצורך גיבוש האסטרטגיה והטקטיקה שבה ראוי לנקוט בכל מקרה לגופו. שכן, יש לקחת בחשבון שלעתים ניתן לטעון באותה סוגיה ממש בפני שני שופטים שונים, ועם זאת כל אחד מהם יכריע באופן אחר. לכן, חשוב גם ללמוד ולהכיר את השופט בפניו נדון התיק, ככל שהדבר ניתן, וזאת כדי לדעת מהן הטענות שראוי להשמיע בפניו, וכיצד מומלץ לשכנעו בצדקתן ונכונותן.
לייעוץ עם עורך דין ליטיגציה התקשרו 050-5273012 או השאירו פנייה באתר:
מהם השלבים המרכזיים בניהול הליך ליטיגציה?
לכל תחום משפטי יש את הכללים הספציפיים לו לגבי סדרי הדין והראיות שנוהגים לגביו, אם כי הם דומים למדי במרכיביהם המרכזיים.
לצורך ההמחשה, נתאר להלן את השלבים המרכזיים בניהול תיקי ליטיגציה אזרחית בארץ. דבר החקיקה המרכזי שחולש על תיקים אלו הינו תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
מיצוי הליכים
שלב מיצוי ההליכים עוסק בפניית התובע לנתבע עוד לפני הפניה לבית המשפט, וזאת בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם מחוץ לכתלי בית המשפט, ובכך לחסוך משניהם את הצורך בנקיטת הליכים משפטיים.
לשם כך התובע (בעצמו או באמצעות בא כוחו) פונה לנתבע במכתב שבו הוא מציג בפניו את פרטיו העובדתיים של המקרה ואת טענותיו לגביו, ודורש מהנתבע לתקן את המצב, לשלם לו פיצוי כספי, או כל סעד מתאים אחר, תוך מתן התראה קצובה בזמן לפני נקיטה בהליכים משפטיים במידה שהנתבע לא יפעל בהתאם לדרישה שהופנתה כלפיו.
שלב מיצוי ההליכים הינו חובה רק לפני הגשת עתירה כנגד רשויות המדינה. לעומת זאת, אין חובה לשלוח מכתב דרישה לפני הגשת תביעה כנגד גורם פרטי (יחיד או תאגיד), אולם מומלץ לעשות כן, וזאת על מנת ללמוד על טענות הנתבע (ככל שהוא טרח להשיב למכתב הדרישה), וכן על מנת להראות לבית המשפט שהתובע פעל בתום לב, ונתן לנתבע הזדמנות לתקן את מעשיו לפני הגשת התביעה.
הגשת כתבי טענות
שלב הגשת כתבי הטענות כולל בעיקרו את הגשת כתב התביעה מטעם התובע, והגשת כתב ההגנה מטעם הנתבע. התובע רשאי גם להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, ואילו הנתבע רשאי גם להגיש כתב תביעה שכנגד, כנגד הנתבע, ו/או הודעת צד ג', שבה יטען שאותו צד שלישי הוא שלמעשה אחראי בנזק שנגרם לתובע ועל כן יהיה עליו לפצות את הנתבע בגין כל סעד שייפסק נגדו, ככל שייפסק.
קדם משפט
שלב קדם המשפט הינו שלב שנועד לייעל את הדיון, לצמצם מחלוקות מקדמיות, ואולי אף להביא לפשרה בין הצדדים באמצעות בית המשפט. בית המשפט מוסמך בשלב זה להורות על מתן צווים שונים, כגון גילוי מסמכים, שאלונים, ומסירת פרטים נוספים.
הוכחות
שלב ההוכחות מהווה את ליבת הדיון המשפטי הואיל ובמסגרת שלב זה על הצדדים להביא למעשה את כל ההוכחות, הראיות, והעדויות שעומדות לרשותם לצורך הוכחת טענותיהם.
בתחילה על הנתבע להביא את כל ההוכחות מטעמו, ולאחר מכן על הנתבע להביאן. בדרך כלל עדותו הראשית של כל עד תובא באמצעות תצהיר עדות ראשית, ולאחר מכן הוא ייחקר בחקירה נגדית על ידי ב"כ הצד שכנגד, ובמקרים מסויימים גם בחקירה חוזרת על ידי בא כוח הצד שמטעמו הוא מעיד.
סיכומים
שלב הסיכומים הינו השלב שבו על כל צד לסכם את טענותיו, ולהציג את כל הראיות העובדתיות והאסמכתאות המשפטיות שתומכות בהן.
לשם כך ניתן לצטט מתוך פרוטוקולים של חקירות העדים, להציג מסמכים שהוצגו בתיק, לציין הלכות ותקדימים שהתקבלו בפסיקה במקרים דומים קודמים, ועוד. שלב הסיכומים נערך בדרך כלל בכתב (תוך הגבלת גודל המסמך והמועד להגשתו), אולם לעתים ייתכן שהוא ייערך גם בעל פה.
פסק הדין
פסק הדין הינו השלב הסופי של המשפט, שבו בית המשפט קובע ומכריע בדבר קבלת התביעה או דחייתה. ככל שהתביעה התקבלה, באופן מלא או חלקי, בית המשפט גם יפסוק מהם הסעדים שהוא החליט להורות עליהם.
בנוסף, על בית המשפט לקבוע מי ישא בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עוה"ד, אם כי ייתכנו מקרים שבהם לא יינתן צו להוצאות. בנוסף, על בית המשפט לציין את הזכות לערעור שעומדת לצדדים ואת פרק הזמן שבו ניתן להגיש את הערעור.